פסק-דין בתיק דמ"ר 40241-06-12

1.        התובע הועסק כעובד שכיר אצל הנתבע, העוסק בהתקנת צנרת מים. בתביעה זו עותר התובע לתשלום שכר עבודה. הצדדים הסכימו כי התובע עבד אצל אצל הנתבע בחודשים 1-4/10 כנגד תשלום שכר יומי בסך 200 ש"ח ליום, וכי ימי העבודה והשכר הינם כאמור בתלושי השכר לתקופה זו.

לטענת התובע הרי שעל אף שהופקו תלושי שכר בהן צוין השכר המוסכם וימי העבודה שעבד בפועל - הרי שלא קיבל כל תשלום בפועל על חשבון שכר העבודה, וזאת בכל תקופת העבודה, החל מחודש 1/10 ועד חודש 4/10.

2.        התובע העיד מטעמו. מטעמו של הנתבע העידו הנתבע עצמו ומר מוחמד אבו סאלח, אשר שימש אף הוא עובד אצל הנתבע.

3.         בנסיבות בהן אין חולק לגבי גובה השכר או החוב אלא רק בשאלת פרעונו מדובר למעשה בהעלאת בטענת "פרעתי" מצד הנתבע. מכאן, שהנטל להוכחת הטענה כי מלוא הסכומים הנקובים בתלושי השכר אכן שולמו לידי התובע - מוטל על הנתבע.

4.         נטל כאמור מוטל על הנתבע גם מכוח הוראות הדין, ובהתחשב בחובותיו הרישומיות של המעסיק. סעיף 24 ל חוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 (להלן - חוק הגנת השכר), שכותרתו " פנקס שכר ותלוש שכר" קובע:

"(א)    מעביד חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר; בחוק זה -

                        "פנקס שכר" - פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם;

                        "תלוש שכר" - רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד.

(ב)       פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את הפרטים המנויים בתוספת.

(ג)       הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע".

            במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר פורסם נוסח מעודכן של התוספת, בה צוינו הפרטים שיכללו פנקס השכר ותלוש השכר, וביניהם הפרטים המצוינים בסעיף 8 לתוספת: "פרטי פירעון -

(1)             הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום;

(2)             הסכום בפועל (נטו) לתשלום;

(3)             דרך תשלום השכר; לעניין שכר המשולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר - מספר החשבון ופרטי הבנק".

5.         לאחר שקילת גירסאות הצדדים באשר להעברת סכומים לתשלום על חשבון שכר העבודה, מצאתי כי יש לקבל את גירסת התובע, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:

א.        בדיון המוקדם שהתקיים ביום 18.10.12 ציין הנתבע כי ישנם עדים שראו שנתן לתובע כספים. לדיון ההוכחות לא התייצבו כל עדים כאמור. הסברו של הנתבע כי עד בשם זהיר שעבד יחד עם התובע וראה את העברת הסכומים לא יכול היה להגיע  - אינו יכול לעמוד, שכן לא הובאה סיבה של ממש להעדרו של אותו עד, וכן לא ניתן הסבר מדוע לא הובאו עדים אחרים על אף שבדיון המוקדם כאור ציין הנתבע כי ישנם "עדים" לביצוע התשלומים.

אי הבאתם של עדים רלוונטיים ועל אף הצהרתו של צד כי יעשה כן - פועלת לחובתו של הנתבע.

ב.         בניגוד למה שנאמר על-ידי הנתבע בדיון המוקדם לפיו חלק מהתשלום בוצע במזומן, וחלק נמסר בשיקים שנפרעו על-ידי חלפן (פרו: 1, ש: 19-20), הרי שבעדותו ציין הנתבע כי תמיד שילם לתובע במזומן (פרו: 4, ש: 2). סתירה זו אף היא יש בה כדי לפגום בגירסת הנתבע.

ג.         הנתבע העיד כי " התובע היה מוגבל באמצעים והיה בא ומבקש כסף וכל פעם הייתי נותן לו 1,000 או 1,500 ש"ח" (פרו: 3, ש: 25). אין לקבל את גירסת הנתבע כי שולמו סכומים על חשבון שכר העבודה בסכומים שונים במהלך חודשי העבודה, שכן הדבר היה אמור לבוא לידי ביטוי בתלושי השכר - אך לתשלום מקדמות אין כל זכר בתלושים. זאת ועוד, בתלושי השכר אף לא צוינה דרך תשלום השכר (וזאת בניגוד להוראות סעיף 24 וסעיף 8  לתוספת לחוק הגנת השכר, כמפורט לעיל.